גידולים תוך עיניים

גידולים תוך עיניים

גידולים תוך עיניים יכולים להיות שפירים או ממאירים ולהופיע בכל הגילאים. הגידולים העיקריים כוללים נקודות חן (נבוס), מלנומה, גרורות לעין, לימפומה, המנגיומה, אוסטאומה וגידולים נוספים.
התלונות האופייניות כוללות הבזקי אור, צפונים (floaters), טשטוש ראיה ופגיעה בשדה הראיה. בחלק מהמקרים, הגידול אינו גורם לסימפטומים ונמצא בבדיקה שגרתית של רופא עיניים כללי. במידה וקיים חשד לגידול תוך עיני, יש לפנות לרופא עיניים מומחה לאונקולוגיה של העין לצורך המשך הערכה וטיפול.

נקודת חן תוך עינית

נקודת חן תוך עינית (intraocular nevus)

גידול שפיר, יחסית שכיח.
הסיכוי שיהפוך למלנומה ממאירה נמוך ועומד על בערך 1:8,000 מקרים.
אולם, הסיכון עולה כאשר מופיעים נוזל מעל הגידול (מתחת לרשתית), פיגמנט כתום (lipofuscin), מופיעים סימפטומים ראייתיים וכאשר הגידול נמצא בסמיכות לראש עצב הראיה. במקרים אלו של נקודת חן בקרקעית העין יש צורך בהערכת הסיכון ע”י אונקולוג עיניים.
נקודת חן יכולה להופיע גם בקשתית העין ובולטת בעיקר כאשר הקשתית בהירה (כחולה/ירוקה). גם במקרים אלו נקודת החן יכולה לעבור התמרה ממאירה למלנומה של הקשתית, אולם מדובר בתופעה יחסית נדירה.

מלנומה של הענביה (uveal melanoma)

הגידול הממאיר הראשוני התוך עיני השכיח ביותר בגיל המבוגר, עם היארעות של 6 מקרים חדשים למיליון איש לשנה. מלנומה של הענביה שאינה מאובחנת בזמן, מסכנת לא רק את הראיה ואת עינו של החולה, אלא גם את חייו.
מלנומה יכולה להופיע יש מאין, או להתפתח מנקודת חן קיימת שעברה התמרה ממאירה. בניגוד לנקודת חן, מלנומה לרוב תגרום לסימפטומים ראייתיים, כגון טשטוש ראיה או הבזקי אור.
כאב לא מהווה סימפטום אופייני במקרים אלו.
מלבד בדיקת אונקולוג עיניים, יש צורך בבדיקת אולטרה-סאונד עיניים לצורך אפיון הגידול ומדידתו. מדידת האולטרה-זאונד חשובה גם לתכנון הטיפול.
הטיפול העיקרי עבור מלנומה של הענביה הוא באמצעות קרינה מקומית – פלאק ברכיטירפיה (plaque brachytherapy). מדובר בניתוח בו מצמידים לוחית רדיואקטיבית שמכסה את הגידול ומקרינה אותו למשך מספר ימים, לאחריהם יש צורך בניתוח נוסף להוצאת הפלאק.
מאחר ומדובר בגידול ממאיר עם פוטנציאל לשליחת גרורות, חולים אלו מופנים גם לאונקולוג כללי לצורך הערכה.

מלנומה של הענביה
גרורות לעין

גרורה לעין (ocular metastases)

מכלל רקמות העין, הדמית היא האתר השכיח להופעת גרורות והסיבה לכך נעוצה ברשת כלי הדם העשירה המרכיבה אותה (גרורות מגיעות לעין דרך כלי הדם). הגידולים השכיחים ששולחים גרורות לעיניים הם גידולי ריאה בגברים וגידולי שד בנשים.
ב-1/3 מהמקרים מקור הגרורה אינו ידוע בזמן האבחנה ויש צורך בהשלמת בירור מערכתי לצורך כך.
הטיפול במקרים אלו תלוי במצב הכללי של החולה ובטיפולים קודמים שניתנו. ניתן לטפל בגידול באופן ממוקד באמצעות קרינה חיצונית, טיפול פוטודינמי או באמצעות פלאק ברכיטירפיה. לעיתים טיפול הבחירה הוא סיסטמי (לממאירות הראשונית) ומשפיע גם על הגרורה העינית. 

לימפומה תוך עינית (intraocular lymphoma)

מדובר בתת-קבוצה של לימפומה של מערכת העצבים המרכזית (primary central nervous system lymphoma – PCNSL).
ב-1/3 מהחולים תהיה במקביל גם מחלה פעילה במערכת העצבים המרכזית. ב-85% שתי העיניים מעורבות.
הימצאות תאים בזגוגית העין (vitreous) אופיינית למחלה זו, אם כי קיימת אבחנה מבדלת, הכוללת זיהום או דלקת תוך עינית (uveitis). מאפיין נוסף הוא נגעים “קרמיים” תת רשתיים בצבע כתום – צהוב.
לצורך אבחון, לרוב נדרשת ביופסיה מהזגוגית או מהנגעים שתחת הרשתית ושליחת חומר הביופסיה לבדיקות ציטולוגיות, גנטיות ונוספות.
MRI ובדיקת נוזל חוט שדרה הכרחיים לצורך בדיקת מעורבות מוחית.
הטיפול תלוי במידת מעורבות המוח והעיניים. אפשרויות טיפוליות כוללות קרינה חיצונית וכימותרפיה סיסטמית. כאשר העין בלבד מעורבת, ניתן לעשות שימוש בכימותרפיה המוזרקת ישירות לזגוגית.

לימפומה תוך עינית
רטינובלסטומה

רטינובלסטומה (retinoblastoma)

הגידול העיני הממאיר השכיח ביותר בילדות.
מדובר בגידול נדיר שמופיע אחת ל- 17,000 לידות חי (בישראל מאובחנים בערך 10 מקרים חדשים בשנה).
הגידול הוא ראשוני של רשתית העין, שנגרם כתוצאה ממוטציה גנטית בגן ה- RB1.
רטינובלסטומה יכולה להופיע במוקד יחיד או במספר מוקדים, בעין אחת או בשתיהן.
רטינובלסטומה יכולה לעבור בתורשה מהורה לבנו/ביתו, אולם ברוב המקרים המחלה מתפתחת יש מאין אצל תינוקות שהוריהם בריאים.
הסימנים הראשונים השכיחים הם לויקוקוריאה (אישון לבן) ופזילה.
רוב מקרי הפזילה בילדות אינם נגרמים מרטינובלסטומה, אולם חובה לשלול אבחנה זו בכל מקרה של פזילה חדשה.
הטיפול ברטינובלסטומה מורכב ונעשה ע”י צוות מולטידיסיפלינארי בהובלתו של אונקולוג העיניים. הצוות כולל המטואונקולוג ילדים, מומחה דימות, פתולוג, גנטיקאי, צוות תמיכה ועוד.
הטיפול העיקרי הוא באמצעות כימותרפיה – סיסטמית או ישירות לגלגל העין.
טיפולים נוספים כוללים לייזר, הקפאה (cryotherapy) ופלאק ברכיטירפיה.
במקרים מתקדמים אין מנוס אלא לנתח – להוציא את הגידול עם גלגל העין. 
במקרים בהם האבחנה נעשית בשלב מוקדם, ניתן להציל את העין ואף את הראיה. בארצות העולם המערבי, ובכלל זאת בישראל, בזכות אבחון מוקדם וטיפולים יעילים במחלה, השרידות לחיים עומדת על כמעט 100%.

קיימות אבחנות נוספות, יחסית נדירות, הכוללות גידולים של הדמית, הרשתית, גוף העטרה וקשתית העין, עבורן נדרשות מיומנות וניסיון של אונקולוג עיניים לצורך אבחון, טיפול ומעקב. בכל מקרה בו עולה החשד לגידול תוך עיני, יש לפנות לאונקולוג עיניים לצורך המשך הערכה.

דילוג לתוכן